פעמים רבות, כשהראש עסוק בטרדות היומיום ובגירויים חיצוניים (ריח, טעם, מראה, רעיונות, דברים שנאמרו ע"י אחרים) אנחנו מתרחקים מקו האישיות הפרטי שלנו ומהמבנה האישי שלנו ומוצאים עצמנו שקועים בגירויים החיצוניים.
היוגה עוסקת בפיתוח היכולת להגביל את תנודות התודעה מתוך הבנה שככל שהתנודות הללו תוגבלנה, המתרגל יוכל להימצא על קו האישיות והמבנה המקוריים שלו ולא עסוק בגירויים החיצוניים תוך שהוא מקבל את תבניתם של אותם גירויים.
גולת הכותרת של תרגול היוגה היא המצב שבו הנושא שהתודעה עוסקת בו ברגע מסוים, עצם ההליך המחשבתי של התעסקות בנושא והמתרגל עצמו הופכים לאחד תוך שההפרדה המתקיימת ביניהם בדרך כלל מתבטלת. במהלך התרגול החושים מתנתקים מהגירוי החיצוני בו הם עסוקים והם מופנים אל הצורה האמיתית והמקורית של התודעה.
התרגול המאפשר את ניתוק החושים מהגירויים החיצוניים וחזרה אל צורתה המקורית של התודעה הוא הפניית הריכוז לנקודה אחת באופן שהתודעה מתרוקנת מכל הגירויים החושיים ונקודת המיקוד מקבלת את מלוא תשומת הלב.
זוהי הכוונה העיקרית של תרגול היוגה - השגת מצב הכרתי גבוה בו מושא כלשהו משמש כנקודת מיקוד עבור התודעה. מצב זה נקרא בהינדי סאמיאמה או סמהדי (Samhadi / Samyama).
בשלבי תרגול היוגה הראשונים מושא מיקוד זה הינו תחושות הגוף כפי שציינתי קודם לכן - תחושות של מתיחת שרירים קצרים שמופיעה בגוף במהלך התרגול, אי נוחות הקשורה לגבולות טווח התנועה) ובהמשך, כאשר יכולות הריכוז והמיקוד מתפתחות, נקודת המיקוד מופנית אל מושאים חיצוניים לגוף. מושאים חיצוניים אלו נעים בין מושאים מוחשיים (כגון: כוכבים, עצים, נוף, אור נר, חלל הגרון ...) למושאים מופשטים (כגון: זמן, רגש, תחושה, תפיסה).
תודעה יציבה ולא קופצנית מאפשרת השגת מצבי הכרה גבוהים. מצבי הכרה אלו הינם שלבי התפתחות הממלאים את המתרגל תחושה של מלאות ורוגע, של שמחה וסיפוק.
עודד פורר מורה בכיר ליוגה
מלמד יוגה למעלה מ- 15 שנים
סטודיו ליוגה צפת היוגה
www.hayoga.co.il
